חייב בהליכי חדלות פירעון שנפטר
לאור פניות רבות בנושא יש צורך להבהיר מה הדין ומה קורה כאשר למרבה הצער חייב אשר נמצא בחדלות נפטר? מה דין החובות ומי האחראי לשלם אם בכלל.
חוק חדלות פירעון ושיקום כללי מתייחס לסוגיה זאת בסעיפים 177, 178 לחוק.
וקובע כיצד ובאיזה אופן ינוהלו הליכי חדלות הפירעון לגבי עזבונו של אותו חייב.
ככלל, הוראות החוק מבחינה בשני מצבים עיקריים לגבי חייב יחיד שנפטר.
חשוב להבחין בכך שהעיזבון אינו מוגדר כאישיות משפטית מבחינת ההלכה ועל כן לכאורה לא ניתן לנהל נגדו הליכי חדלות פירעון. לכן נדרשות התאמות  פרוצדורליות.
היבט מהותי וחשוב נוסף הוא מטרת הליכי חדלות הפירעון שככלל, מטרתם היא בעיקר שיקומו הכלכל של יחיד.
עם פטירת החייב מטרה זו של שיקום כלכלי איננה רלוונטית יותר לגבי העיזבון של היחיד. ולכן מטרת ההליך של הליכי חדלות הפירעון של עיזבון החייב שנפטר היא לחלק את נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדר פירעון החובות.
החוק החדש מבדיל בין שתי נקודות זמן של פטירת החייב. לפני מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו, שאז יחול סעיף 177 לחוק ולאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגביו, שאז יחול סעיף 178 לחוק.
מהי חדלות פירעון?? הנושא מוגדר בסעיף 2 לחוק וקובע כי זהו מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו הכספיים במועדם וזאת בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו.
עזבונו של נפטר אינו אישיות משפטית אז מה עושים???
 
חייב בחדלות פירעון שנפטר לפני פתיחת הליכים:
מיכוון שהעזבון אינו יישות משפטית ומשכך אינו יכול להגיש בקשה לפתיחת ההליך. במקרה זה סעיף 177(ב) לחוק קובע שמנהל העיזבון או נושה של החייב שנפטר רשאי להגיש לממונה בקשה בשם בקשה לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון.
במקרה זה
(1)   הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד;
(2)   הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן;
(3)   הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון.
 
חייב בחדלות פירעון שנפטר לאחר פתיחת הליכים:
במקרה זה סעיף 178 לחוק עוסק בנושא.
במקרה זה הקבע כי ההליכים ימשכו לפי סעיף 177 (ה) לחוק
(1)   הממונה יהיה אחראי לניהול ההליכים כאילו היה צו לפתיחת הליכים שניתן לגבי יחיד;
(2)   הממונה רשאי למנות את מנהל העיזבון לנאמן;
(3)   הליך תלוי ועומד בבית משפט או בבית דין דתי, בדבר ניהול העיזבון, יעבור להתנהל במסגרת הליכי חדלות הפירעון.

כפי שצויין קודם במקרה זה אינטרס השיקום של היחיד כבר אינו רלוונטי כך שתכליתם העיקרית של ההליכים היא חלוקת נכסי העיזבון בין הנושים בהתאם לסדרי הנשייה.
כפי שניתן להבחין בשני המקרים חובותיו של החייב לא נמחקים עם פטירתו אלא שהעיזבון חייב בחובות אלו.
תחום חדלות פירעון וניהול עזבון וחובות וזכויות היורשים הינו תחום מורכב, מסובך שנדרש ידע מקצועי נרחב ונסיון רב בטיפול במקרים אלו וכן חשוב ונחוץ להיוועץ ולהסתייע בעו"ד מומחה בתחום.
 
סולמי ושות',  משרד עורכי דין
רח' הארבעה 28, מגדל צפוני קומה 5 תל-אביב 
• טלפון: 076-5384337 פקס: 076-5100712
דוא"ל office@sulami-law.com
FacebookGoogle+YoutubeLinkedin